פאי קרם שוקולד ובננה

החל מהארטיק של פעם, השילוב של שוקולד ובננה תמיד היה אהוב עליי. עכשיו דמיינו בצק פריך, מעליו פרוסות בננה, קרם שוקולד, ואם זה לא מספיק - גם שכבת קצפת. קבלו את הפאי ההורס של מרתה סטיוארט, שמאז שקניתי את הספר (כבר לפני שנתיים..) זממתי להכינו. אצלה זה הולך בשתי גרסאות נפרדות - פאי שוקולד או פאי וניל ובננה. לדעתי השילוב הזה מעולה.

לבצק:

1/4 1 כוסות קמח

100 גרם חמאה קרה

1/4 כוס מים קרים

למילוי:

1 ביצה

4 חלמונים

3 כוסות חלב

1/2 כוס סוכר

6 כפות קורנפלור

200 גרם שוקולד מריר, שבור לקוביות

2-3 בננות בשלות, פרוסות

להגשה:

1מכל שמנת מתוקה

2 כפות סוכר

תבנית פאי בקוטר 24 ס"מ

ההכנה:

1. מפוררים את החמאה בתוך הקמח. מוסיפים את המים ומעבדים קצרות לבצק.

2. אופים בחום בינוני להזהבה מלאה - 17-20 דקות. (המילוי לא נאפה)

3. בינתיים מכינים את המילוי: בקערה קטנה טורפים את הביצה והחלמונים.

4. בסיר מערבבים את החלב, הסוכר והקורנפלור. מביאים לסף רתיחה.

5. מעבירים כמה כפות מהתערובת לקערת הביצים. מערבבים. שופכים את תערובת הביצים לסיר. מבשלים על אש בינונית תוך ערבוב רצוף עד להסמכה (סבלנות, זה לוקח בערך 20 דקות).

6. מסירים מהאש. מוסיפים את קוביות השוקולד ומערבבים עד להמסה מלאה.

7. מסדרים על הבצק האפוי את פרוסות הבננה. יוצקים את קרם השוקולד ומעבירים למקרר.

8. מקציפים את השמנת והסוכר לקצפת יציבה. מורחים מעל הפאי. מגישים קר.

כמו כן הכנתי לשבת מרק בטטה וחלב קוקוס. הרעיון לקוח מכאן, רק שאני פישטתי תהליכים..

3 בצלים בינוניים

3 בטטות גדולות

1 פחית (400 מ"ל) חלב קוקוס

קוצצים את הבצלים ומזהיבים בשמן זית. מוסיפים את הבטטות, חתוכות לקוביות. מתבלים במלח ופלפל. מכסים במים. מרתיחים ומבשלים 20 דקות נוספות. שופכים חלק מהמים וטוחנים בעזרת בלנדר מוט. מוסיפים את חלב הקוקוס ומבשלים 10דקות נוספות.

בתיאבון!

הכלב היהודי / אשר קרביץ

האם זה בגלל שאני לא אוהבת כלבים (בלשון המעטה) שלא אהבתי את הספר הזה בכלל (וגם זה בלשון המעטה)? לא נראה לי.
הספר מספר על השואה מנקודת מבטו של כלב שנולד בביתה של משפחה יהודייה בגרמניה.
ראשית, הפריעו לי כמה נקודות עובדתיות. המשפחה מתוארת כמשפחה מסורתית ואפילו דתית – הם עושים ארוחות שבת ולא אוכלים במסעדות, לילדים קוראים הערשל ורחל. אם הם דתיים, אולי אפילו אוסטיודן, האם הגיוני שהם יגדלו כלבים בבית? אולי היהודים הדתיים של גרמניה אז עשו זאת, אבל לי זה נשמע מוזר.
כמו כן, הכלב מתאר – בפרק די מחריד לטעמי – כיצד הוא השתתף במצוד אחר יהודים ושלה יהודים ממחבואיהם בזכות חוש הריח שלו. בכל ספרי השואה שקראתי מעולם לא הוזכרה השתתפותם של כלבים בחיפושים אחר יהודים מסתתרים בגטאות. כלבים אכן הוזכרו כנוכחים ושותפים לעינויי הנאצים במחנות. וזו הנקודה השנייה שהפריעה לי – הכלב מתאר את המרדפים והעינויים וזה כביכול מהצד שלנו, מהצד של הגיבור. זה לא נעים לקריאה.
הנקודה השלישית היא השפה. השימוש בפראפרזות על פסוקים מהתנ"ך צורם גם מבחינת התוכן וגם מבחינת הלשון. הספר כתוב בלשון קלה ואז פתאום הקטעים הכבדים האלה פשוט לא קשורים.

סברינה

למי שלא מכיר את הטעם אלא רק את התדמית הסבנטיביז'ית של הסברינה, נספר שהסברינה היא אומנם עוגת שמרים, אבל יפה וטעימה כמו קינוח. מרטיבים אותה בהמון סירופ סוכר עם ברנדי והיא נהיית רכה ורטובה, ועוד מגישים אותה עם קצפת ותותים. וגם מבחינת ההכנה היא יותר קלה מעוגת שמרים רגילה - אין צורך ללוש ולא לרדד. מכינים את הבצק במערבל, מתפיחים ואחר כך מעבירים לתבנית (או לתבניות, זה הרבה יותר יפה בתבניות אישיות).

המתכון (והרעיון לאפות בתבניות מאפינס) לקוח מהבלוג המקסים, שלא נראה לי שנשאר מישהו שלא מכיר אותו, בצק אלים.

לבצק:

1/2 3 כוסות קמח

25 גרם שמרית

200 גרם חמאה, רכה

3 ביצים

1/4 כוס סוכר

1/4 1 כוס חלב או מים, פושר

לסירופ:

3 כוסות מים

1/2 1 כוסות סוכר

1/2 כוס רום או ברנדי

להגשה:

קצפת

תותים

1. מערבבים את הקמח עם השמרים. מוסיפים את יתר החומרים ומערבבים בעזרת מערבל (במהירות בינונית).

2. מניחים להתפחה עד שהנפח מוכפל (שעה וחצי-שעתיים).

3. מעבירים לתבניות. אופים בחום בינוני (180 מעלות) כ-20 דקות.

4. בינתיים מכינים את הסירופ: מרתיחים את המים עם הסוכר. מוסיפים את הרום או הברנדי.

5. כשהעוגות מתקררות קצת טובלים אותן לכמה שניות בתוך הסירופ. את הסירופ שנשאר אפשר לשמור ולהוסיף אותו בהגשה.

6. מגישים עם קצפת ותותים (או פירות אחרים).

והיה גם סושי: